דלגו לתוכן המרכזי

דברי רה"מ בנימין נתניהו בפתיחת מושב החורף של הכנסת

23 אוקטובר, 2017

b 800 600 0 00 images articles netanyahuadi netanyahu DSC 0264  דברי רה"מ בנימין נתניהו בפתיחת מושב החורף של הכנסתמכובדי נשיא המדינה ראובן ריבלין ורעייתו נחמה,

יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין ורעייתו אירינה,

נשיאת בית-המשפט העליון – השופטת מרים נאור והפרופ' אריה נאור,

ראש האופוזיציה חה"כ יצחק הרצוג ורעייתו מיכל,

מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא,

יושב-ראש הכנסת לשעבר דן תיכון ורעייתו לודמילה,

ראש עיריית ירושלים ניר ברקת,

ראשי הראשויות שנמצאים כאן, השגרירים, ראשי העדות הדתיות בישראל, השרים וחברי-הכנסת בהווה ובעבר.

בני המשפחות השכולות שאיבדו את יקיריהם בחודשים האחרונים – אני יודע את כאבכם. שאול, מנגיסטו וסייד שדיברתי עמכם השבוע, ואני אומר לכם שוב מה שאמרתי גם למשפחת גולדין, שגם איתה דיברתי: אנחנו יודעים את כאבכם, אנחנו נחזיר את הבנים הביתה.

מכובדיי כולם,

לפני 100 שנים – עם הצהרת בלפור – פרץ רעיון התקומה של העם היהודי למרחב העולמי. הצהרה זו, כמו הצהרת כורש 2,600 שנים לפניה, נתנה תוקף בינלאומי לקשר ההיסטורי, הנצחי שלנו, לארץ-ישראל. בשבוע הבא אצא ללונדון כדי לציין מאורע חשוב זה – אבן-דרך מרכזית בתהליך הקמתה של מדינת ישראל.

לפני 100 שנים פרשים אוסטרליים וניו-זילנדים שעטו לעבר באר שבע, ושיחררו אותה מידי השלטון העות'מני. בשבוע הבא יגיע לבאר שבע ראש ממשלת אוסטרליה לטקס זיכרון לחיילים אמיצים אלה. אני בטוח שהוא יתרשם מכל מה שאנחנו מחוללים בבירת הנגב – עיר של אקדמיה, של זוגות צעירים, בירת סייבר, היא אגב גם בירת כדורגל והערב יש משחק.

לפני 100 שנים שוחררה ירושלים על ידי כוחותיו של הגנרל אלנבי. בירת ישראל המאוחדת נמצאת היום – באחת מתקופות-הזוהר הגדולות שלה. ולפני 100 שנים שרה אהרונסון – גיבורת ארגון ניל"י – שלחה יד בנפשה בזיכרון יעקב, כדי למנוע מהשלטונות התורכיים לחלץ ממנה בעינויים, עינויים נוראיים, את סודות המחתרת.

בשבוע שעבר בטקס מרגש שאין כמוהו –יחד עם השרים גלנט ואלקין - חלקנו כבוד לשרה אהרונסון ולחבריה, שהניפו את נס המאבק לחירות תחת הסיסמה 'נצח ישראל לא ישקר'. כל זה קרה לפני 100 שנים. 30 שנים לאחר מכן קמה מדינת ישראל.

יחד עם כל אזרחי ישראל אני גאה בהישגינו המפוארים ב-70 שנות עצמאותנו, שאותן נחגוג בעוד כמה חודשים. אנו הופכים את ישראל לכוח עולמי עולה. זהו תור הזהב של מדינתנו. ישראל נמצאת בתנופה מדינית וְכַלְכָּלִית חסרת תקדים.

עוצמתנו הביטחונית גדולה מתמיד. היסודות הלאומיים שלנו איתנים. אלה אינם דברים מובנים מאליהם והם גם אינם קורים מעצמם: אנחנו רואים במרחב מדינות מתבקעות בכוח החרב. ארצות נשטפות בגלי מהגרים ומסתננים. עמים מתכווצים דמוגרפית – ומאבדים את זהותם הלאומית.

לשמחתי, אצלנו קורה ההיפך. בתוך כעשור נהפוך למדינה עם עשרה מיליון אזרחים, ועם תל"ג של חצי טריליון דולר. זה ייתן לנו כוח נוסף להגן על עצמנו – כוח נוסף להבטיח את עתידנו.

חברי הכנסת, יש לנו כוח, אבל איננו שיכורי כוח. איננו שאננים. בוודאי שאיננו מדחיקים סכנות. אתגרים גדולים עוד עומדים לפנינו – בתוך המדינה ומחוצה לה. בראשם הצורך להדוף את ניסיונה של איראן להתבסס צבאית בסוריה. אנו פועלים בלא הרף להגן על גבולותינו, ועל פי הצורך – גם מעבר לגבולותינו. בד בבד אנו נחושים להמשיך למנוע מאיראן להצטייד בנשק גרעיני, זאת אותה אירן שממשיכה לקרוא יום יום, ולפעול יום יום להשמדתנו. אלמלא הפעילות הנחושה והעקבית שלנו לאורך שנים, לאיראן כבר היה מזמן נשק גרעיני.

אני מברך את הנשיא טראמפ על החלטתו החשובה – לא לאשרר את ההסכם הרע, הסכם הגרעין עם איראן. וכפי שאמרתי באו"ם, את ההסכם הזה יש או לשפר – או לבטל. בכל מקרה, אנו שוקדים להבטיח את היכולת שלנו להגן על עצמנו - בכוחות עצמנו. יידע כל אויב שמאיים עלינו בהשמדה, שהוא מעמיד עצמו בסכנה של פגיעה קטלנית.

ובמקביל ידנו מושטת לשלום לכל שכנינו. אנו חפצים בשלום-אמת – לא בפיוס מזויף עם גורמים שממשיכים לשאוף לסלקנו מכאן. לכן אנו מוכנים לנהל משא ומתן לשלום עם ממשלה פלשתינית, כל עוד אינה נשענת על החמאס –שממשיך לקרוא להחרבתה של ישראל. זוהי אגב לא רק עמדתנו; זוהי גם עמדתה של ארצות הברית. פיוס לטובת שלום זה טוב, פיוס למען החרבת ישראל זה לא טוב - זה לא כל כך מסובך.

שלום בר-קיימא מחייב שהשליטה הביטחונית בכל השטח ממערב לירדן –תישאר בידי ישראל. אבל שְלום-אמת אינו מחייב שמישהו ייעקר מביתו – לא יהודים ולא ערבים. השלום גם יתבסס על העמקת יחסינו עם הגורמים המתונים במזרח התיכון, והדבר הזה מתרחש היום בהיקף שלא היה כְּמוֹתוֹ בתולדות ישראל. רק חלק מזה גלוי לעין – כמו פגישתי החשובה עם נשיא מצרים עבד אל פתח א-סיסי בניו-יורק לפני חודש. מדינות מרכזיות במרחב מבינות היום היטב דבר אחד - שישראל אינה האויב שלהן, ישראל היא בעלת ברית חיונית שלהם במאבקנו המשותף באיסלאם הקיצוני. בעיני, כאן טמונה תקווה גדולה גם לביטחון – וגם לשלום.

בינתיים אנו ממשיכים לבנות את המדינה במלוא המרץ, לא מורידים את הרגל מדוושת הגז; בונים דירות, סוללים כבישים, פורשים מסילות, מוחקים את מושג הפריפריה, המושג הזה צרך לחלוף מן העולם. בקרוב נחנוך רכבת מהירה, שתחבר את תל-אביב לירושלים ב-28 דקות, ועוד הרבה לפני כן – שדה תעופה בינלאומי חדש בתמנע, שיביא רבבות תיירים לאילת.

לא רחוק משם, בגבול סיני, הקמנו גדר שבלמה כליל את ההסתננות הבלתי-חוקית מאפריקה. ואנו פועלים בנחישות, תקשיבו לי, ותקשיבו לי גם תושבי דרום תל-אביב ושכונות אחרות, אנחנו פועלים בנחישות להוציא את המסתננים הבלתי חוקיים ממדינת ישראל. אני זוכר שאמרתי את זה לגבי הגדר ולא האמינו לי. טוב, היום כבר רואים אחרת. תאמינו לי – גם בעניין הזה.

אנחנו חותכים ברגולציה בסכין חד. הקמנו ועדת שרים מיוחדת בראשותי ואני חייב לציין את שיתוף פעולה היוצא מן הכלל של כל השרים. הצלחנו להזניק את ישראל במדד התחרותיות העולמי –מהמקום ה-27 למקום ה-16 - בשנתיים!. על זה לא ראיתי כותרות מהבהבות, אבל זה הישג חשוב מאוד ואנחנו ממשיכים בזה, כולל במושב הזה. האבטלה בשפל היסטורי. בניגוד למה שטוענים מדד אי-השוויון יורד בעקביות, ושיעור העוני הולך ופוחת במגמה ברורה. אני מציע לחכות גם לנתונים אבל תראו כבר אחורה. אנחנו נמשיך עם זה –כי יש עוד הרבה עבודה בתחומים האלו!

אנו מנגישים תרבות לפריפריה, זה רץ מ - 2009 ואני חייב להגיד לכם, ומשה כחלון עושה עבודה מצוינת. תראו את העקומות. אנחנו מביאים מספר שיא של תיירים לארץ, נדמה לי שהשנה נגמור עם למעלה משלושה פסיק שניים תיירים. משגרים לוויינים לחלל. ואני רוצה להגיד לכם, שוב בניגוד לקריאות הביניים ששמעתי כאן, אזרחי ישראל יודעים שטוב לחיות כאן. ישראל היא מולדת אהובה, בית חם, ובלי טיפת ציניות –ארץ נהדרת.

ישראלים נוסעים לחו"ל במספרים אדירים –יותר משלושה מיליון ישראלים נסעו לחו"ל בקיץ ובחגים. מספר בלתי-נתפס! כשהם חוזרים ארצה –ואנו שומעים זאת פעם אחר פעם –הם אומרים: "אין כמו הארץ שלנו. "אין כמו ישראל!". הם רואים את ההתחדשות, את המנופים, את המגדלים בדימונה ובקריית-גת, באולגה ובאור עקיבא. אנו הופכים את ישראל למעצמה של סייבר, של היי-טק, של מודיעין, של מים. אנחנו מטפחים את עוצמתנו הצבאית-מודיעינית, ואת עוצמתנו הכלכלית-טכנולוגית – ואנחנו משלבים את שתיהן כדי לטפח עוצמה נוספת: עוצמה מדינית. גם אלה שדיברו לפני שנה-שנתיים על "בידוד מדיני" ו"צונאמי מדיני", גם הם מבינים היום שישראל נהנית מפריחה מדינית כבירה – וזו תוצאה ישירה של מדיניות טיפוח העוצמות שאנו מובילים.

בשנה האחרונה ביקרתי בכל היבשות –לא באנטרטיקה, חוץ ממנה. ובינואר אצא לביקור גומלין אצל ידידי הטוב, היקר, נרנדרה מודי –ראש ממשלת הודו, שאוכלוסייתה מהווה נתח ניכר מהאנושות. אני פוגש, שם ובארץ, עשרות רבות של מנהיגים. אני רוצה להגיד לכם - הם לא רק מעריכים אותנו – הם מעריצים אותנו. הם מעריצים אותנו על המלחמה העקבית והנחושה שלנו בטרור, שנים רבות נלחמנו לבד והיום הם מבינים אותנו מצוין. הם מעריצים אותנו על החדשנות הטכנולוגית שמיטיבה גם עם העמים שלהם. הם מעריצים אותנו על הנכונות שלנו לשגר משלחות מצילות-חיים, כפי ששלחנו לאחרונה למקסיקו.

עכשיו, אני רוצה להגיד לכם אני לא אכחיש: יש גם זרמים הפוכים של דה-לגיטימציה, של חרם– ואני חייב להגיד, גם רבים מכם לא רק בקואליציה, גם באופוזיציה –נלחמים. אנחנו יחד - נלחמים בזרמים האלו.

אני מצדיע לנשיא טראמפ על החלטתו לפרוש מאונסק"ו. גם לנו אין מה לחפש בתיאטרון האבסורד הזה. אבל בכלל, אני מציע שנשמור על פרופורציות: שנאת ישראל היא תופעה של אלפי שנים, והיא מקובעת בארגונים בינלאומיים שבהם יש לגוש המוסלמי רוב אוטומטי. זה ייקח עוד זמן עד שהדברים ישתנו שם. ואנחנו עובדים על זה. אבל ביחסים הבילטרליים, בין המדינות, אין שום ספק: אהדת ישראל הולכת וגדלה באופן דרמטי בחלקים נרחבים של העולם. זה כולל לא רק את ארה"ב, אלא גם את המעצמות האחרות –סין, רוסיה, יפן, הודו, וגם את אפריקה, אסיה, אמריקה הלטינית.

אבל אני יודע שדווקא כאן, בבית פנימה – יש עוד מי שצריכים להשתכנע. תעשיית הדכדוך עדיין קיימת, ויש לה נציגים מכובדים בבית הזה ובתקשורת. לאחרונה תעשיית הדכדוך אפילו הצמיחה ענף חדש. היא הצמיחה: ענף החמוצים. פעם טיפחו אתרוגים. היום הם עברו –לחמוצים. היום הם אומרים: 'יש תחושת חמיצות בציבור'; אלטרנטיבה, 'נתניהו מסתובב בפנים חמוצות', הם לא יכולים להחליט אם אני חמוץ, או זחוח, או שניהם; 'מחמיצים פה הזדמנויות היסטוריות'.

אני מזכיר לכם שאלה אותם אנשים שביקרו את נאומי בקונגרס האמריקני, נגד הסכם הגרעין עם איראן -ועשו זאת בטון סמכותי, בכובד ראש. יושב-ראש האופוזיציה ידידי יצחק הרצוג –אתה אמרת: 'הנאום הזה הוא חבלה קשה ביחסי ישראל-ארה"ב'. חבר-הכנסת לפיד, אתה אמרת: 'התפיסה שלך את אמריקה מיושנת ולא רלוונטית, וגורמת נזק למדינת ישראל. אתה לא מכיר את אמריקה'. כך אמרת.

פרשנים בכירים אמרו זאת כך, ציטוט: "ספק בכלל אם לנאום הזה תהיה השפעה כלשהי'. טוב, החלטות של הנשיא טראמפ זה שום דבר. זה רק החלטה של הנשיא טראמפ לקחת את מה שהוא מגדיר "ההסכם הרע ביותר בתולדותיה של אמריקה" ולא לאשרר אותו. זה כלום. מה? קרה משהו? על מה ראש הממשלה מדבר? אתם יודעים יפה מאוד מה קרה. אבל זה אומר הרבה מאוד לגבי ההבנה המדינית וראיית הנולד של ראשי ענף החמוצים.

עכשיו, יש עוד מילה אופנתית במילון שלהם: שיסוי. הכל זה 'שיסוי'. להגיב על ידיעות כוזבות בתקשורת –זה שיסוי? להתלונן על הדלפות מגמתיות, בלתי-חוקיות, זה שיסוי? לבקר העסקה בעייתית של יועץ פוליטי במיליונים על חשבון משלם המיסים –זה שיסוי? זאת פגיעה בשלטון החוק, בדמוקרטיה? הנה השיטה, ולא תוכלו להשתיק אותה. כשמחנה אחד מביע את דעתו, זה חופש הביטוי –וכשמחנה אחר מביע את דעתו, זה שיסוי. זאת השיטה.

יש לי כבוד רב למוסדות הדמוקרטיה – אין לי שום כבוד לצביעות! חמוצים עושים עוד משהו. זאת עונת המלפפונים אז יש גם מלפפונים חמוצים. החמוצים עושים עוד משהו, כשאנחנו בשלטון הם תמיד, אבל תמיד, מתארים את מצב המדינה כ'דשדוש מתמשך', 'קיפאון', 'בַּמָקוֹם דְרוֹך'. מבחינתם כל עוד לא מפנים יישובים יהודיים –זה דשדוש, ולא חשובים כל ההישגים שלנו. אני שמח שהדאגה לישובים חלחלה גם לאופוזיציה, זאת התקדמות. אני רוצה לתקן שאמרתי שהם תמיד אומרים רק מילים שליליות, זה לא נכון. לפעמים החמוצים גם נותנים איזו רבע מחמאה – 'טוב, לדבר הוא יודע, אבל מה הוא עושה?'.

אז הפריחה המדינית, השגשוג הכלכלי, הורדת האבטלה ושיעור העוני, העוצמה הביטחונית, הסייבר, בלימת המסתננים, המהפכה התחבורתית, הפרחת הנגב והגליל –כל זה כאילו לא קיים. למה? כי אם לא פינית לא עשית! נוסחה פשוטה. כשהחמוצים מדברים ביניהם, ניתן לשמוע שיחות כמו: 'נכון שהמצב פה איום ונורא? נכון שהכל קורס? אגב, זכרתם להזמין כרטיסים לוויקאנד בלונדון, או שאתם טסים לברלין?'. חמוצים – וטסים, מקטרים – וקונים. ובמציאות כמובן הכל הפוך: לא דשדוש, אלא תנופה. לא נסיגה, אלא התקדמות. לא חמיצות, אלא חיוכים.

אדוני יושב הראש, לפני כמה ימים ביקר בלשכתי, בא אליי, מורי וידידי האהוב, משה ארנס –שר הביטחון לשעבר. הוא לא אדם אמוציונלי אבל הוא בא מאוד נרגש. הוא סיפר לי על שיחה שהייתה לו עם נהג המונית שהסיע אותו לפגישה. הנהג סיפר לו: 'עלינו לארץ בלי כלום. אפילו את הטבעות הורידו מהאצבעות שלנו לפני שיצאנו. הגענו למעברה, עבדנו קשה, התקדמנו. והיום, היום יש לי בן מהנדס ובת רופאה. יש לנו מדינה נפלאה. אין כמו ישראל!'.

ולכן ברור מדוע רוב אזרחי ישראל אינם חמוצים. ברור מדוע במדד האושר של ארגון המדינות המפותחות –ה-OECD – עכשיו זה כבר לא אני ואתם, עכשיו זה מדד האושר של המדינות המפותחות ה-OECD – אזרחי ישראל מדרגים את עצמם במקום החמישי בעולם, והצעירים דירגו את עצמם – שימו לב חמוצים – במקום השני בסולם האושר העולמי! קשה, קשה לכם החמוצים. אני מבין אתכם.

קשה, קשה לכם החמוצים. אתם כל הזמן מחמיצים וכל הזמן תוקפים וכל הזמן מקטרים וכל הזמן, לצערי גם מקללים. בצר לכם, אתם משליכים את יהבכם על מחזור סיפור הצוללות –אבל אתם כבר מבינים שגם הסיפור הזה יורד למצולות.

לפני שלוש שעות חתמנו על מזכר ההבנות עם ממשלת גרמניה. אני רוצה להודות לקנצלרית מרקל ולממשלתה על המזכר הזה, הוא נוגע בדבר שהוא חשוב מאוד לביטחון הלאומי של מדינת ישראל.

טוב, אז אין צוללות. אז מה נשאר? סיגרים! אבל אתם יודעים שבמקרה אחר, על קבלת אוסף עטים בשווי של 1.3 מיליון ש"ח – הוחלט אפילו לא לפתוח בחקירה. ואם לא סיגרים – אז חמגשיות, ואם לא חמגשיות – אז חוק 'ישראל היום'. אבל גם כאן אתם בוודאי יודעים את האמת; אתם יודעים איזה סיקור אוהד קיבלו עשרות חברות וחברי- כנסת, שיזמו, הגישו וגם הצביעו בעד החוק השערורייתי הזה –לסגור עיתון בישראל.

אז מאין תבוא הישועה? אולי היא תבוא מההפגנות השמאל בפתח תקווה – מנסים להלך אימים על גורמי האכיפה להגיש כתב אישום בכל מקרה, אחרת הם יוקעו כמושחתים או כמשת"פים. ולזה, הם קוראים שלטון החוק ודמוקרטיה. עמוק בלב , אתם החמוצים יודעים שבבחירות דמוקרטיות – אנחנו ננצח. כי אנחנו מייצגים דברים מאוד עמוקים, מאוד ערכיים אצל רבים בעם. ועד אז, השרים, ראשי הוועדות, חברי-הכנסת –עושים יחד עבודה מצוינת.

במושב הזה נמשיך לעשות דברים טובים לאזרחי המדינה: נפחית מסים, על פי תכנית ששר האוצר ואני נסכם בקרוב – כדי להקל על אזרחי ישראל, על היזמים ועל בעלי העסקים. במיוחד עסקים חדשים ועסקים קטנים. נעביר תכנית לתמיכה בנכים, בסכום חסר תקדים של 4.2 מיליארד שקלים. בדרך לכאן פגשתי נכים, ארבעה, הם ביקשו, הם אמרו לי "ראש הממשלה, אנחנו יודעים שיש הפגנה בחוץ. אנחנו באנו להגיד לך תודה, תודה על ההסכם אנחנו עומדים מאחוריו". נעביר את 'חוק הלאום', שיבטיח את אופייה היהודי של המדינה כפי שנקבע במגילת העצמאות – תוך שמירה על שוויון אישי מלא של כל אזרחי ישראל.

אני רוצה לראות את אזרחינו המוסלמים, הנוצרים, הדרוזים והצ'רקסים –ממשיכים להשתלב בסיפור ההצלחה שנקרא מדינת ישראל. אנחנו לא רק מדברים. אנחנו מגבים את זה בסכומי-עתק שהקצנו, ששום ממשלה לפנינו לא הקצתה. חברי הכנסת, כשביקרתי בבית משפחת אהרונסון בזיכרון יעקב, חשבתי על הדרך המופלאה שעברנו ב-100 השנים האחרונות. אבשלום פיינברג, מחברי ניל"י שנרצח בסיני, כתב כנער צעיר לאביו: "ואם אנחנו ניפול בטרם הגענו, ולא נזכה לראות עם שב – נוריש לבנינו את הרוח שבנו, למלא אחרינו את שורות הקרב". ושרה אהרונסון הגיבורה, אמרה לפני מותה: "הארץ הזאת היא מולדתנו – ושלנו תהיה". גיבורי ניל"י לא זכו לראות בתקומת מדינתנו, ואילו אנחנו בעזרת השם, זכינו להגשים את חלומם -חלום הדורות. ישראל נוסקת מעלה. 70 שנה של עוצמה, של גאווה, של הישגים אדירים. לפחות על כך נתאחד כולנו סביב סיפור תקומתנו, שאין שני לו בתולדות העמים.