דלגו לתוכן המרכזי

דברי רה"מ נתניהו בטקס האזכרה הממלכתי לזאב ז'בוטינסקי בהר הרצל

12 יולי, 2018

010 azmaut69  דברי רה"מ נתניהו בטקס האזכרה הממלכתי לזאב ז'בוטינסקי בהר הרצללפני שעה קלה חזרתי מביקור חשוב ברוסיה. קיימתי עם מארחי, הנשיא פוטין, שיחה מעמיקה בנושאים אסטרטגיים, ובהזמנתו גם צפיתי אמש עם רעייתי שרה בחצי הגמר של משחקי המונדיאל, יחד עם שני צעירים נפלאים שנלחמים בגבורה עילאית במחלת הסרטן. אלון בן ה-13 ומיקה בת ה-18. כל כך התרגשנו לראות את ההרגשות והשמחה שלהם מהמשחק בין קרואטיה לאנגליה. ודווקא על רקע התפאורה הצבעונית, הנפלאה, באצטדיון הכדורגל המרשים במוסקבה, דווקא אז לא יכולתי להימנע מלחשוב על ז'בוטינסקי.

ראשית, בגלל ההיכרות הקרובה שלו עם העם הרוסי והתרבות הרוסית. משם הוא צמח. משם הוא נטל יסודות לתחיית התרבות העברית. שנית, דווקא בערב הזה, בגלל המאמר המקורי שהביאו לי אריה נאור ויוסי אחימאיר, מאמר שהוא פרסם ב-1920, 'חכמת הכדורגל'.

ז'בוטינסקי ראה בכדורגל דימוי לשדה המאבקים המדיני. ובמאמר הזה, שקראתי אותו בעניין רב, הוא התייחס לתרבות האנגלית, ששגורים בה הביטויים Play the game, ו-Kick the ball. ז'בוטינסקי הדגיש: "הראשון מחוקי המשחק הוא לבעוט בכדור, לבעוט בחוזקה, לבעוט בלי להחטיא".

עיקרון היסוד הזה מנחה גם אותנו, היום, כמעט 100 שנים אחרי שז'בוטינסקי כתב את הדברים. אנו יודעים בבירור מהם היעדים החיוניים להבטחת ביטחוננו ולהבטחת עתידנו. איננו מהססים לבעוט בכדור. בעוצמה, בנחישות, לפעמים גם בטקטיקה נכונה, בכדור, שיביא אותנו אל השער. אנחנו פועלים להדוף אויבים, לכרות בריתות, להגשים אינטרסים חשובים.

ישראל משחקת במגרש של הגדולים בלא רגשי נחיתות. מישהו אמר לי כמו קרואטיה, אבל המגרש שלנו יותר גדול. רק לפני כמה ימים התבשרנו על מחקר חדש, שמדרג את מדינת ישראל בעשירייה הראשונה, במקום השמיני במדד המדינות החזקות בעולם כולו. האוכלוסייה שלנו קטנה, אבל בזכות כוח הרצון והיצירתיות של אזרחי ישראל, וכמובן הודות למאמצינו העקביים בזירה הבינלאומית, רכשנו לעצמנו נוכחות ומעמד. חכמת הכדורגל מלמדת שכדי לנצח צריך גם הגנה חזקה וגם התקפה חזקה. התקפה חזקה אל מול אלה שבאים לכלותנו וההגנה החזקה, הגנת ברזל מולם, הרי זה קיר הברזל. שני העקרונות הללו הן תמצית תורת הביטחון של ז'בוטינסקי.

ולכן בפגישתי עם הנשיא פוטין חזרתי על עמדתנו החד-משמעית:

נמשיך לפעול נגד ניסיונותיה של איראן וגרורותיה להיאחז צבאית בשטח סוריה, נדרוש מסוריה הקפדה מוחלטת על הסכם הפרדת הכוחות עליו חתמנו ב-1974. נגיב בתקיפות על כל הפרה של ההסכם הזה, כפי שעשינו אמש. וכמובן נשמור על חופש הפעולה המלא של צה"ל, על זכותנו למנוע פגיעה בריבונותנו ובאזרחינו. מי שחותר לסכן אותנו צפוי לשלם על כך מחיר כבד.

גבירותיי ורבותיי, יש לנו יכולת לעשות את הדברים הללו, כי הקמנו לנו מדינה יהודית, עם צבא משלה. ז'בוטינסקי, יותר מכל מנהיג אחר, חתר לכך, וגם הבין את המשמעות של היותנו עם נטול מדינה ונטול צבא. בתשעה באב, לפני 80 שנה, ז'בוטינסקי התריע בוורשה מפני האסון הנורא שעלול להתרגש על מיליוני יהודים מעליית הנאציזם באירופה. לו היו שומעים בקולו המוני בית ישראל, ייתכן שמימדי השואה היו קטנים משמעותית.

אני גאה על כך שאבי, פרופסור בנציון נתניהו ז"ל, השפיע על ז'בוטינסקי ערב מלחמת העולם השנייה להעתיק את מוקד פעילותו, פעילותו המדינית, מבריטניה לארה"ב. כוחה העולה של אמריקה הביא אותם לפעול שם יחד, לגייס תמיכה בהקמת המדינה היהודית והצבא היהודי. זמן קצר לאחר שהגיעו לשם ז'בוטינסקי מת, וההלם היה כביר ברחבי העולם היהודי, בשדרות תומכיו. אבל גם אחרי פטירתו החטופה של ז'בוטינסקי, תומכיו לא שקטו ולא נחו. הכאב לא גרם להם לשיתוק, הוא דרבן אותם לפעולה במשנה מרץ, והפעולה הזאת נמשכת מאז ועד היום.

ואכן, ללא שום הפרזה, ללא שום הגזמה, ללא דברים מן הפה אל החוץ, כשאני אומר שרוחו של ז'בוטינסקי מוסיפה לחיות בתוכנו ולכוון את דרכנו - ונוכחנו כך לאחרונה בכמה הזדמנויות. בטקס לציון 100 שנה לגדודים העבריים במושב אביחיל בלטו לעין הישגי הציונות הלוחמת שז'בוטינסקי היה ממכונניה הראשיים. הוא הרי הקים את הגדודים העבריים יחד עם יוסף טרומפלדור, וזהו הכוח היהודי הלוחם מזה כמעט 2000 שנה. קו אחד מוביל מן הגדודים במלחמת העולם הראשונה אל פעילי המחתרות ולוחמי צה"ל וכל זרועות הביטחון.

בשבוע שעבר ציינו 71 שנים לפריצה הנועזת לכלא עכו. גם היא ינקה השראה מעוז רוחו של ז'בוטינסקי. זקיפות הקומה שגילה כאסיר ראשון, במבצר עכו, נטעה כעבור דור כוחות נפש בכלואים ובעולי הגרדום. בציטוט המופלא שהוקרא כאן מ-1905, ז'בוטינסקי דבק בערך בסיסי אחד, שמירת הייחוד הלאומי שלנו במולדתנו. הוא לא האמין שנוכל לשמר את הייחוד הלאומי שלנו במקום אחר זולת מולדתנו, זה הבסיס לכל השאר. הוא אמר שעלינו לשמר את הייחוד הלאומי שלנו כאן, בארץ.

העיקרון הזה הוא גם מה שמנחה אותנו בהתוויית חוק הלאום, שאני מקווה להעבירו בקרוב בכנסת. בדמוקרטיה הישראלית נמשיך להבטיח את זכויות הפרט והקבוצה, אלה ימשיכו להיות מובטחות, אבל זכויות יש גם לרוב, והרוב מכריע. הרוב המכריע בעם רוצה להבטיח את אופיה היהודי של מדינתנו לדורות. השילוב הזה של זכות הלאום וזכויות הפרט, השילוב הזה הוא המשמעות של המילים "מדינה יהודית ודמוקרטית", וז'בוטינסקי ללא ספק האמין בעיקרון הזה, קידש אותו, נלחם עבורו, ואנחנו ממשיכים אותו.

ידידיי, בתחילת השבוע קיימנו ישיבת ממשלה מיוחדת, בהשתתפות ראשי מכון ז'בוטינסקי. ושמחתי לשמוע מהם על הפעילות הענפה לשימור מורשתו של ז'בוטינסקי בתמיכת ממשלת ישראל, והניסיון להנחילה לציבור הרחב. מדובר בהקמת מרכז מבקרים חדש בבית ז'בוטינסקי בת"א, בהנגשת תכנים עשירים באתר האינטרנט של המכון, ופרסום כתבי ז'בוטינסקי במהדורה מחודשת. העברית הנפלאה שלו משתקפת בכל שורה ושורה באיגרותיו, במאמריו, בתרגומיו ליצירות המופת של האנושות.

במלאת 78 שנים להסתלקות ז'בוטינסקי, בשורת הכוח ובשורת הרוח שלו, הבשורה הזו רעננה כי אלו ימים ראשונים. תורתו חיה, כי אמת היא. האור שבוקע ממנה רק הולך ומתעצם.

יהי זכרו של זאב ז'בוטינסקי נצור בליבנו עד עולם.

צילום: ארכיון