דלגו לתוכן המרכזי

הזירה המרכזית – ההחלטות החשובות מוכרעות בעליון - מאמר מאת עומרי אקוניס

06 יוני, 2013

מאמר מאת עומרי אקוניס רכז צעירי הליכוד   הזירה המרכזית – ההחלטות החשובות מוכרעות בעליון - מאמר מאת עומרי אקוניס

תחזרו לרגע לביה"ס היסודי, שם כולנו חווינו את שיעור האזרחות הראשון שלנו, וודאי זכור לכם שהמבנה הראשון שהוצג לכם הוא עקרון הפרדת הרשויות: במדינת ישראל קיימות 3 רשויות, המחוקקת, המבצעת והשופטת, על פניו הסבירו לנו כי כל אחת מהרשויות הינה עצמאית ואינה תלויה באחרת, לכל אחת מהרשויות יש תפקיד מוגדר ותפקידה של אחת שונה בתכלית מתפקידן של השתיים האחרות.

עד כאן פינת הנוסטלגיה, נחזור לשנת 2013, מאותו שיעור בביה"ס היסודי ועד היום עברו הרבה מים בנהר, או יותר נכון להשתמש בביטוי : "עברו הרבה פסיקות בעליון".

ביום ראשון האחרון התקיים דיון חשוב מאין כמוהו, דיון שהציבור הרחב איננו מודע, ככל הנראה, להשפעת ההחלטה שתתקבל בו על עתידם של כלל אזרחי ישראל, בעיקר של הדורות הבאים אך גם שלנו כיום: הדיון על חוקיותו של החוק למניעת הסתננות.

על פניו נראה כי זוהי בסה"כ עתירה פשוטה, אירגוני השמאל הקיצוני, במימונה של הקרן לישראל חדשה ושלוחותיה השונות, בסה"כ עותרים על משך הזמן בו ניתן להחזיק במתקני שהייה מסתנני עבודה בלתי חוקיים, אשר נכנסו למדינת ישראל בדרך של גניבת גבול תוך תשלום לאירגונים איסלאמיים שרוב עיסוקם הוא סחר בבני אדם (וגם קצת סמים, הברחות נשק וכו'..). אך לא בזה מדובר, עתירה זו היא רק ברזל קטן בשרשרת הארוכה של "עתירות הומאניות" שכל מטרתן היא אחת: לשנות את צביונה של מדינת ישראל ממדינתו של העם היהודי למדינת כל אזרחיה, ושלא תטעו, מדובר במערכת משומנת היטב אשר כל צעד בה מחושב מראש בצפייה לעתירה הבאה, אותן "עמותות חברתיות" אף רומזות על העתירות הבאות בדבריהן בדיונים עצמם או בכלי התקשורת השונים.

החוויה האישית שלי מביהמ"ש העליון מסתכמת בתובנה כי מדובר במופע שתוצאותיו ידועות מראש, האקדח שהונח במערכה הראשונה, ייטען במערכה השניה ויירה במערכה האחרונה ברור לכל בר דעת אשר נוכח בדיונים מסוג זה, נראה שהשופטים כבר יודעים מראש את החלוקה הסופית של בעד/נגד קבלת/דחיית עתירה זו או אחרת, מדובר בסה"כ בהליך פרוצדוראלי יבש, אשר מחוייב להתבצע.

לצערי הרב (ובמקרה הזה, גם צערם הרב של תושבי דרום ת"א שהגיעו בהמוניהם לזעוק את זעקתם ולספר על מצוקתם היומיומית בחיים הבלתי נסבלים שנכפתה עליהם בחצרות בתיהם) הכל ידוע מראש, מספיק לבחון את הרכב השופטים, לצפות בתגובות הגוף שלהם כאשר עולה לטעון מישהו/י המזוהה עם המדינה/עמותה ציונית, השאלות המקשות על אותם טוענים ומנגד החיוכים, הקלילות והאמפתיה לאלה המזוהים עם אירגוני השמאל הקיצוני (מגישי העתירות כנגד המדינה בדרך כלל) לא משאירות מקום לספק: הדיון הוכרע עוד לפני שהחל.

נושא ההגירה הבלתי חוקית, הן של מסתנני העבודה הבלתי-חוקיים (בעידודם של אותם אירגוני הקרן לישראל חדשה) אשר הציפו את מדינת ישראל בשנים האחרונות והן של שב"חים פלשתינים/מבקשי איחוד משפחות הוא לדעתי הבעיה הגדולה ביותר מולה אנו ניצבים בשנים הקרובות ואגדיל ואומר גם בדורות הבאים.

ממשלת ישראל וחברי הכנסת חייבים להמשיך במאבקם הצודק ובהתמקדות בחקיקה ותקנות נגד תופעת ההסתננות הבלתי חוקית, גם הם צריכים לקחת בחשבון כי כל הצ"ח בנושא, בין אם ממשלתית או פרטית, עומדת בסופו של דבר להחלטתם של שופטי בג"צ, עתיד מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי מונח על כתפיהם של מספר שופטי העליון, לצערי הרב במצב הנתון כיום כמעט כל חקיקה/תקנה או החלטה שהתקבלה ברוב דמוקרטי, עוברת לידיהם בשל אותן עתירות של אירגוני השמאל הקיצוני. עקרון הפרדת הרשויות, זה שלמדנו עליו בביה"ס היסודי, כמעט ולא קיים במדינת ישראל בשנת 2013, בסופו של דבר הזירה המרכזית היא בית המשפט העליון – שם החלטות שיפוטיות מתקבלות על פי השקפה פוליטית, במצב הנתון כיום, אין כמעט סיכוי לחקיקה ציונית לעבור את "מבחן בג"צ".

אבהיר בנקודה זו כי אין בדבריי ערעור על סמכותו של בית המשפט העליון, אמירתו של בגין : "יש שופטים בירושלים" הינה אמירה חשובה וצודקת וכי הרשות השופטת היא אבן יסוד במדינה דמוקרטית, יש לזכור כי בעת האמירה המצב לא היה כפי שהוא היום, עקרון הפרדת הרשויות לא הופר בצורה גסה באותו הזמן, עם השנים חלה התדרדרות משמעותית בעקרון הפרדת הרשויות, צר לי לראות כי דיונים אקוטיים בסדר היום של מדינת ישראל, שאמורים להיות מוכרעים על ידי נבחרי הציבור, אלה שנבחרו בצורה דמוקרטית על ידי רוב העם, מוכרעים פעמים רבות על ידי מילייה סגורה שדעותיה הפוליטיות הן אלו שמכריעות ברוב המקרים.

ואסיים בהמלצה להרכב העליון אשר דן בעתירות אירגוני השמאל בנושא המסתננים: צאו לסיור בדרום ת"א, תחוו מקרוב את הסבל היומיומי העובר על אחינו ואחיותינו.כולי תקווה כי הם יזכרו כי הומניות איננה מושג בינלאומי בלבד, לפעמים, רק לפעמים, צריך להסתכל קודם כל על אזרחי ישראל לפני שמקבלים החלטות שישנו את גורלנו ואת גורל הדורות הבאים שלנו. ותחשבו על זה.