דלגו לתוכן המרכזי

מנחם בגין

מנחם בגין  מנחם בגיןמנחם בגין נולד בבריסק (ברסט-ליטובסק) ב-1913. בילדותו ספג בבית הוריו חינוך יהודי וציוני. במהלך מלחמת העולם הראשונה נאלצה משפחתו להימלט מבריסק אליה שבה בתום המלחמה.

בילדותו היה בגין חניך בתנועת ה"השומר הצעיר", וב-1929 הצטרף לתנועת הנוער בית"ר, שהוקמה והונהגה על-ידי זאב ז'בוטינסקי. ב-1931 החל בגין ללמוד משפטים באוניברסיטה בוורשה, וב-1935 סיים את לימודיו והוסמך למשפטים. 

ב-1933 נעשה חבר ההנהגה הארצית של בית"ר בפולין וראש מחלקת הארגון. ב-1937 נתמנה לנציב בית"ר בצ'כוסלובקיה, וב-1939 מינה אותו ז'בוטינסקי לנציב בית"ר בפולין, ארגון שמנה כ-70,000 בני נוער ועסק בהכשרתם למשימות הגנה, ובעלייה בלתי לגלית לארץ-ישראל.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט בגין מוורשה ומצא מפלט בווילנה שבליטא. ב-1940 נעצר בגין על-ידי המשטרה החשאית הסובייטית בחשד לפעילות ציונית - בורגנית ואנטי מהפכנית ונשפט לשמונה שנות מאסר במחנה עבודה בסיביר.

לאחר הפלישה של צבא גרמניה הנאצית לברית המועצות ב-1941, שוחרר בגין ממאסרו והתגייס לצבא הפולני בפיקודו של הגנרל אנדרס, ובמסגרתו הגיע ב-1942 לארץ ישראל והתמנה לנציב בית"ר בארץ בשלהי 1943 שוחרר בגין מן הצבא הפולני, וזמן קצר לאחר מכן נתמנה למפקד הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל), ושימש בתור מפקדו עד לפירוק האצ"ל ב-1948. בפברואר 1944 הכריז האצ"ל, בהנהגתו של בגין, על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל בניגוד לעמדת הנהגת המוסדות הלאומיים, והחל בשורה של פעולות צבאיות נגדו שנמשכו עד סוף .1947 במהלך שנים אלו הנהיג בגין את פעולות האצ"ל, ובכללן הפריצה לכלא עכו, שחרור עצירי המחתרות, ופיצוץ מלון המלך דוד בירושלים.

בסתיו 1945 הוקמה "תנועת המרי העברי" שאיחדה את "ההגנה" עם ארגוני "הפורשים", האצ"ל והלח"י, למאבק משותף בבריטים, ובגין שימש בתור נציג האצ"ל במפקדת המרי העברי עד לפירוקה ב-1946.
עם הקמת המדינה ב-1948, הקים בגין את תנועת "החרות", ועמד בראשה בבחירות לכנסת ובפעילותה האופוזיציונית בכנסת בשנים 1965-1949. בשנות החמישים עמד בגין בראש המאבק הציבורי נגד השילומים מגרמניה.

ב-1965 הקימו "חרות" והמפלגה הליברלית את גוש חרות-ליברלים (גח"ל), וב-1973 התאחדו והקימו את הליכוד בצוותא עם מפלגות נוספות. בכל אותם שנים שימש בגין בתור מנהיג המפלגה וראש האופוזיציה בכנסת. ב-1967, ערב מלחמת ששת הימים, הצטרפה גח"ל לממשלת אחדות לאומית, ובגין שימש בתור שר בלי תיק עד לפרישת גח"ל מהממשלה ב-1970, עקב התנגדותה לקבלת תכנית רוג'רס.

ב-1977 זכה הליכוד בניצחון בבחירות לכנסת התשיעית ובגין הושבע לתפקיד ראש הממשלה. ב-1977 אירח בגין את נשיא מצרים אנואר סאדאת לביקור היסטורי בירושלים, וב-1979, לאחר מו"מ ממושך, חתם בוושינגטון על הסכם השלום עם מצרים. בדצמבר 1978 קיבל, בצוותא עם סאדאת, את פרס נובל לשלום.

ב-1980, לאחר פרישת עזר וייצמן, נטל בגין לידיו את תפקיד שר הביטחון, וב-1981 הורה על הפצצת הכור הגרעיני בעיראק. בבחירות לכנסת העשירית ב-1981 שב ונבחר בגין לראש הממשלה. ב-1982 השלימה ישראל תחת הנהגתו את פינוי כל חצי האי סיני בהתאם להסכם השלום עם מצרים. ב-1982 פתחה ישראל במבצע "שלום הגליל" שנועד לפגוע בתשתית ארגוני המחבלים בלבנון.

הקשיים שהתגלו בלבנון, המחלוקת הציבורית סביב המלחמה ומות אשתו עליזה בנובמבר 1982, הקשו על בגין להמשיך בתפקידו, ובספטמבר 1983 התפטר מראשות הממשלה. את שארית חייו בילה בגין בהסתגרות בביתו והופיע בציבור רק לעתים רחוקות.

מנחם בגין נפטר במרס 1992 ונקבר בהר הזיתים בירושלים.
השאיר אחריו בן, בנימין זאב ושתי בנות, חסיה ולאה

קישורים:
המרכז למורשת מנחם בגין
רח' ש.א נכון 6, ירושלים
טלפון: 02-5652020
פקס: 02-5652010